הנה מקרה שהובא בפנינו:
משקיע מתקשר עם חברת נדל"ן בהסכם שיתוף לצורך השקעה משותפת במיזם נדל"ן.
המשקיע משקיע במיזם סך של מאות אלפים, אך הפרויקט לא יוצא אל הפועל והמשקיע לא זוכה לקבל את התשואות עבור השקעתו.
לטענת החברה, העיכוב בבניית הפרויקט והעובדה כי טרם הוצגו הכנסות בגינו - הינם תוצאה של המשבר הכלכלי הגלובלי של 2008, כשעכשיו שנים לאחר המשבר הם צופים תחזית לרווחיות הפרויקט שיוקם.
מה עושים ?
הנה מס' עקרונות לביסוס טענותיו של המשקיע כנגד החברה ומנהליה:
- ראשית ניתן לטעון כי העיכוב בהקמת הפרויקט ובקבלת כספי התשואה נובעים ממעשי תרמית והטעיה מצד החברה ובעליה, אשר הבטחותיהם, קודם להשקעה, נעשו בחוסר תום לב תוך הצגת מצגי שווא.
- ההלכה קובעת כי התנהגות חסרת תום לב של מנהלי חברה המושכים בחוטים באמצעות החברה, ו/או נקיטה של מעשי תרמית והטעיה, מקנים לצד הנפגע את הזכות לבטל את ההסכמים.
- מעשים כאמור, מקנים לצד הנפגע גם הזכות להיפרע את הפסדיו ונזקיו הן מן החברה והן ממנהליה ו/או בעלי מניותיה שיצרו כלפיו מצגי שווא ומעשי תרמית.
- גם הוראות ס' 15 לחוק החוזים (חלק כללי) וכן סעיפים 6 ו - 7 (א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), עומדים בבסיסה של הלכה זו.
בירור המקרה שעמד לפתחנו, העלה כי זכויותיו של המשקיע לא נרשמו גם בספרי המקרקעין וכן כי החברה סירבה למסור למשקיע פירוט אודות השימוש בכספי השקעתו.
הבירור שערכנו הצביע גם על כך שמשך שנים לא הייתה התקדמות בפרויקט וכן כי לא נעשו צעדים לקבלת ההיתרים הדרושים לתחילת בנייה כשאין מחלוקת כי עד היום אין על הקרקע דבר, וכשבצד זה ישנן דרישות רבות על מנת שיינתנו אישורי הרשויות להיתרי בנייה, כשלא ברור מהו הצפי לתחילת בנייה על הקרקע אם בכלל.
הטענה כי יש לתלות את חוסר התקדמות הפרויקט במשבר הכלכלי, נראיתה הזויה: הרי החברה התחייבה בהסכם למועד מוגדר של סיום הפרויקט, ואף נקבעה סנקציה לכך.
בנוסף, הרי הרי החברה לא נקטה אצבע כדי לקבל לכל הפחות היתרי בניה, בתקופת המשבר של 2008.
לדעתנו, עומד למשקיע הזכות לביטול ההסכם הן מכוח פגם בכריתו והן מכוח הפרתו הפרות יסודיות.
