מעשה בחברה שהיתה לה מסגרת אשראי מאושרת בחשבון העו"ש גובה 100,000 ₪ וכן יתרת פקדון מטח"י. חשבון החברה ניצל באותה עת רלוונטית את מלוא סכום המסגרת וכשהבנק קיבל סדרה של שיקים לפרעון הוא סירב לכבד אותם.
קרא עוד1.1. חזקת התא המשפחתי קבועה בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) התשכ"ג-1963 )להלן: "החוק"). חזקה זו מתייחסת הן לעניין שיעורי מס הרכישה המופחתים ברכישת "דירה יחידה" (לצרכי מניין דירות המגורים שבבעלותו של רוכש) והן לעניין הפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים (לצרכי מניין הפטורים).
1.2. בפסק הדין של בית המשפט העליון בעניין 'פלם' נקבע כי את חזקת התא המשפחתי הקבועה לעניין מס רכישה יש להחיל רק ממועד יצירת התא המשפחתי וביחס לרכישות שבוצעו במהלך הנישואין ולא לפני כן. פסה"ד ניתן על הרקע העובדתי בו היה קיים הסכם ממון בין בני הזוג אשר קבע כי נכסי בני הזוג שנרכשו לפני הנישואין יישארו בבעלותם הנפרדת והבלעדית.
1.3. ביהמ"ש העליון בעניין פלם אימץ את פסה"ד של ועדת הערר בעניין 'דינה מור' שם נקבע כי בבדיקת הזכאות של מוכר לפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים יש להביא במניין הפטורים מכח חזקת התא המשפחתי רק פטורים שנוצלו על ידי מי מבני התא המשפחתי לאחר שנוצר התא המשפחתי.
1. חברה החזיקה חשבון בבנק דיסקונט וחרגה ממסגרת האשראי שניתנה לה. חובה לבנק עמד על סכום גבוה. הבנק שלח לחברה ולמי שהיה מנהלה והבעלים של רוב ממניותיה מכתב דרישה לפירעון היתרה החריגה שבחשבון.
2. בינתיים קרסה החברה ומנכ"לה ברח לחו"ל. בעליה החדשים של החברה היו מעוניינים שהחברה תמשיך להתקיים ועל כן פנו לבנק והתחייב לעשות כל מאמץ על מנת שהחברה תמשיך להתקיים. בנוסף, ביקשו האחרונים להגדיל את קו האשראי לחברה באופן שיעמוד על חצי מליון ש"ח וכן הודיעו לבנק כי מאותה עת יתווספו הם למורשי החתימה בבנק.
במקביל, הודיעו הבעלים לבנק כי הם מתחייבים "לבדוק בחיוב לקיחת אחריות על החברה", כי הם "עומדים מאחרי החברה" וכן כי בכל מקרה של שינוי בעלות הם יודיעו לבנק מראש על כך וכן ידאגו שיתרת הח-ן תתאפס.
3. עם זאת, מלבד "המילים היפות" לא חתמו הבעלים החדשים על כתב ערבות או על מסמך דומה אחר.
4. בחלוף הזמן, חובה של החברה לבנק הלך וגדל ופניות הבנק לחברה עם העתקים לבעלים כי יפרעו את החוב לא נענו.
פלוני מבקש לרכוש שלד של בניין/נכס. ולצורך זה חותם על שני הסכמים: האחד, לרכישת השלד והשני, להשלמת בניית הנכס ע"י המוכר.
האם שני ההסכמים מגבשים עסקה אחת שמהותה מכר של הנכס בשוויו כגמור, או שמא הם מגבשים שתי עסקאות, האחת של מכר השלד והשנייה של מתן שירותי בנייה? האם פיצול ההסכמים הוא פיצול "מלאכותי" שיש להתעלם ממנו ומיתרון המס הטמון בו? - זוהי הסוגיה שבה נרחיב להלן.
קרא עוד
