נשווה את המצב לתחום השקעות נוסף: שוק ההון. בשוק ההון, אין אף משקיע שמבצע את פעולותיו בעצמו: למרות שלנייר ערך אין תחזוקה והוצאות שוטפות, סוחרים בניירות ערך בבורסה דרך חברי בורסה (חברות השקעות ובנקים) בלבד. בנוסף, ישנם אנשים המעוניינים לקבל ניהול מקצועי של השקעותיהם תמורת עמלה.
קרא עודמעשה בחברה שהיתה לה מסגרת אשראי מאושרת בחשבון העו"ש גובה 100,000 ₪ וכן יתרת פקדון מטח"י. חשבון החברה ניצל באותה עת רלוונטית את מלוא סכום המסגרת וכשהבנק קיבל סדרה של שיקים לפרעון הוא סירב לכבד אותם.
קרא עודהשוק מלא בהזדמנויות להשקעה. החלטתם לעשות מעשה וקניתם נכס נדלן להשקעה. זמן מה לאחר מכן, החלטתם לממש את הנכס.
איך תדאגו שרשויות המס לא יטילו עליכם את שיעורי המס השוליים על פי הפקודה הגבוהים משמעותית משיעורי המס ההוניים ? איך ניתן לסווג רווח כרווח הוני ולא כפירותי ?
קרא עוד1. חברה החזיקה חשבון בבנק דיסקונט וחרגה ממסגרת האשראי שניתנה לה. חובה לבנק עמד על סכום גבוה. הבנק שלח לחברה ולמי שהיה מנהלה והבעלים של רוב ממניותיה מכתב דרישה לפירעון היתרה החריגה שבחשבון.
2. בינתיים קרסה החברה ומנכ"לה ברח לחו"ל. בעליה החדשים של החברה היו מעוניינים שהחברה תמשיך להתקיים ועל כן פנו לבנק והתחייב לעשות כל מאמץ על מנת שהחברה תמשיך להתקיים. בנוסף, ביקשו האחרונים להגדיל את קו האשראי לחברה באופן שיעמוד על חצי מליון ש"ח וכן הודיעו לבנק כי מאותה עת יתווספו הם למורשי החתימה בבנק.
במקביל, הודיעו הבעלים לבנק כי הם מתחייבים "לבדוק בחיוב לקיחת אחריות על החברה", כי הם "עומדים מאחרי החברה" וכן כי בכל מקרה של שינוי בעלות הם יודיעו לבנק מראש על כך וכן ידאגו שיתרת הח-ן תתאפס.
3. עם זאת, מלבד "המילים היפות" לא חתמו הבעלים החדשים על כתב ערבות או על מסמך דומה אחר.
4. בחלוף הזמן, חובה של החברה לבנק הלך וגדל ופניות הבנק לחברה עם העתקים לבעלים כי יפרעו את החוב לא נענו.
פלוני מבקש לרכוש שלד של בניין/נכס. ולצורך זה חותם על שני הסכמים: האחד, לרכישת השלד והשני, להשלמת בניית הנכס ע"י המוכר.
האם שני ההסכמים מגבשים עסקה אחת שמהותה מכר של הנכס בשוויו כגמור, או שמא הם מגבשים שתי עסקאות, האחת של מכר השלד והשנייה של מתן שירותי בנייה? האם פיצול ההסכמים הוא פיצול "מלאכותי" שיש להתעלם ממנו ומיתרון המס הטמון בו? - זוהי הסוגיה שבה נרחיב להלן.
קרא עוד
