לקוח שהפקיד את כספו בחברת השקעות מתוך כוונה שתניב לו הון, גילה כי השקעתו ירדה לטמיון עקב השקעת כספים בבורסה בצורה לא מקצועית.
בסוף אוגוסט 2010 נענה התובע לחיזוריו האינטנסיביים של הנתבע, שנמשכו כבר מתחילת השנה, והשקיע את חסכונותיו בסך 100,000 ₪ בחשבון השקעות בניהולו.
במהלך חודש אוקטובר 2010, לאחר שהתובע הבין, לשיטתו, כי נפל קורבן להונאה, הוא הורה לנתבעים להפסיק מייד את הפעילות בחשבון ולהחזיר לו את כספו ורק אז התוודע לגודל ההפסד.
לדבריו, החל חשדו בשל מסרונים סותרים שקיבל מהתובע על גובה הרווחים, התחמקויות של הנתבעים ממענה לפניותיו וחיפוש שעשה באינטרנט שהעלה מקרה של אדם אחר שאיבד את כספו שנוהל ע"י הנתבע.
המשקיע תבע את חברת השקעות ויועץ מטעמה (ומנהל החברה בכללם) בבית משפט השלום בטענה כי הורידו את כספו לטמיון, כתוצאה מהשקעות כושלות שביצעו עבורו ופעלו בתרמית והטעיה תוך הצגת מצגי שווא והבטחות במטרה להניעו להפקיד בידם את ניהול כספו. המשקיע תבע פיצויים בסך של 104,000 ₪, שהם הפסד השקעתו בסך של 89,000 ₪ ועוד 15,000 ₪, פיצוי בגין עוגמת נפש.
לטענתו, מנהל חברת ההשקעות שימש כשותף היות והציג עצמו כגורם אובייקטיבי ועצמאי כשדיבר בשבחו של היועץ וכך ביסס את אמינותו. לטענת המשקיע, הוא ביקש לבצע השקעה סולידית בעלת רמת סיכון נמוכה והבהיר זאת במפורש לנתבעים טרם ההתקשרות, אולם במהלך ההתקשרות, לאחר שהצליחו להשיג את כספו, פעלו הנתבעים ברשלנות, תוך הפרת חובות הזהירות לפי חוק ייעוץ השקעות, וביצעו מספר עצום של פעולות-סרק בקניה ומכירה על מנת לזכות בעמלות. נטען כי הנתבעים לא עדכנו אותו במצב ההשקעה ואף הסתירו את ההפסדים שנצברו בחשבון; ובנוסף, הפרו את ההסכמות עם המשקיע והתעלמו מהוראותיו ביחס להשקעות שביצעו.
המשקיע אכן אישר שקיבל שם וסיסמא המאפשרים מעקב אחר החשבון באינטרנט, אך לא קיבל הדרכה מסודרת או הסברים שיאפשרו לו לקרוא ולהבין את הנתונים. בנוסף, התברר לו מאוחר יותר שלחברת ההשקעות וליועץ אין כלל רישיון לניהול תיקים אך הם לא יידעו אותו על כך.
לטענתו, זכותו לפיצויים מתבססת, בין היתר, מכוח הפרת חובה חקוקה, תרמית, מצג שווא רשלני, הפרת חובת תום הלב במשא ומתן לפי ס' 12 לחוק החוזים, הטעיה וכן, בעילה של עשיית עושר ולא במשפט בכל הקשור לעמלות שגבו ממנו.
בית משפט השלום קיבל תביעתו של המשקיע שהשקעתו ירדה לטמיון עקב השקעת כספים בבורסה בצורה לא מקצועית וללא קיום חובת הגילוי וקבע כי חברת ההשקעות והיועץ, הפרו חובות שונות שקבועות בחוק ייעוץ השקעות ומחובתם היתה לגלות למשקיע שהם פועלים ללא רישיון. וכן מקבלים החזר עמלות בעבור ביצוע כל פעולה, גילוי הכרחי בדבר קיומו של מצב ניגוד עניינים תמידי בניהול החשבון.
לפי הפסיקה, הפרת החובות הנ"ל זיכתה את המשקיע בפסיקת "פיצויים של ביטול" שיש בהם כדי להחזירו למצבו ערב ההשקעה.
לעומת זאת, לא מצא ביהמ"ש כי הוכחה אחריותו של מנהל חברת ההשקעות, היות והוא לא היה בפרטי ההסכם.
בנוסף, עולה שהתובע מלכתחילה פנה לנתבעות מתוך רצון להשקיע בשוק ההון שנושא שעמו סיכוי לרווח גבוה ובאופן טבעי, גם סיכון להפסד גבוה; וכי היה מודע לסיכון זה או שהעדיף להתעלם ממנו.
טענתו כי הורה לבצע השקעות סולידיות, לא הוכחה ואף אינה עולה בקנה אחד עם הראיות ועם כלל נסיבות העניין. עם זאת, בנסיבות כאמור, תכלית החקיקה ומדיניות משפטית ראויה, לרבות הרתעה מפני עיסוק לא מקצועי בהשקעת כספם של אחרים וללא גילוי מלא מחייבים את פיצוי המשקיע בגין הנזקים שנגרמו לו עקב ההתקשרות, תוך החזרת המצב לקדמותו, כאילו לא הייתה. התביעה נגד הנתבעים 1 2 התקבלה ברובה. על היועץ לשלם למשקיע סך של 89,000 ש"ח + החזר האגרה ושכ"ט עו"ד בסך של 12,000 ₪.
