לאחרונה, עסק בית המשפט העליון בשאלת חובת ההשבה של היטל השבחה ששילם בעל מקרקעין לרשות, אשר אין מחלוקת כי נגבה כדין, בנסיבות שבהן פג תוקפה של תכנית המתאר שמכוחה נגבה ההיטל בבעלות המשיבים בקרקע.
בתחילת שנות השמונים התקשרו בעלי קרקע עם חברה בשם אלקונטרן בהסכם קומבינציה לחכירת הקרקע לשם בניית מלון דירות. בתמורה לזכויות החכירה, התחייבה אלקונטרן, בין היתר, לשאת בכל התשלומים שיידרשו בשל הבניה לרבות היטל השבחה. אלקונטרן קידמה תוכנית מקומית ששינתה את יעוד הקרקע מיעוד פרטי פתוח לשטח לבינוי מלון דירות. תוכנית זו אושרה על ידי רשויות התכנון ביום 17.10.88 והשביחה את הקרקע ועל כן נדרשו בעלי הקרקע לשלם לעירייה היטל השבחה. בהתאם להסכם הקומבינציה, נדרשה אלקונטרן לשאת בתשלום זה ולאחר משא ומתן שקיימה עם העירייה, שילמה את היטל ההשבחה.
קרא עודידוע, הפרק השני בחלק ג' לפקודה עוסק בניכויים ובקיזוזים. סימן א' לפרק האמור דן בנושא "ניכויי הוצאות", כאשר סעיף 17 לפקודה שענייניו "הניכויים המותרים" מפרט את הדין העיקרי לעניין התרת הוצאות, בעוד סימן ד' לפרק השני שעניינו "הוראות כלליות" קובע את ההוראות לעניין ניכוי ההוצאות. הוראות סעיף 17 לפקודה מחייבות כי ההוצאה תצא בייצור הכנסה בשנת המס ולשם כך בלבד, ותהיה כרוכה ושלובה בתהליך הפקת ההכנסה.
הוראות ניהול פנקסים (להלן:"הוראות ניהול פנקסים") מחייבות הימצאותן של אסמכתאות מתיעוד חוץ, וביניהן חשבוניות מספקים וקבלני משנה. הוראות ניהול פנקסים מחייבות קיומו של תיק תיעוד חוץ אשר בו יישמרו המסמכים בשיטה המאפשרת את איתור התיעוד.
קרא עודבימים אלו הוציאה רשות המיסים הודעה כי לאור תיקון פקודת מס הכנסה בחוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה), התשע"ב- 2011 (להלן "החוק"), יוכלו משקיעים מסוימים, לבצע החל מיום פרסום החוק ועד סוף חודש דצמבר 2011, "מכירה ורכישת רעיונית" של ניירות הערך הנסחרים בבורסה וכן יחידות בקרן נאמנות פטורה.
משמעות מכירה ורכישה כאמור הינה חיוב במס של רווח ההון הריאלי שנבע מעליית הערך של אותו נייר עד ליום המכירה הרעיונית מבלי שתתקיים מכירה בפועל של נייר הערך, וכך ליהנות משיעורי המס המופחתים החלים על רווח ההון ממכירת ניירות ערך בשנת 2011 (ליחיד מס בשיעור 20% או 25%, לפי העניין).
קרא עוד
המגמה הקבועה היום בדין במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (להלן - חוק ההתייעלות), הינה הקטנת שיעורי המס על יחידים ועל חברות. מוצע כי החל משנת המס 2012, יבוטל המתווה הקיים בחוק ההתייעלות של הפחתת מס ההכנסה על יחידים ומס החברות. כמו כן מוצע להגדיל את שיעורי המס כלהלן: להגדיל את שיעור מס ההכנסה על בעלי הכנסה גבוהה החל מ- 40,231 ש"ח לחודש (בערכי שנת המס 2011) וזאת כך ששיעור המס על מדרגת המס העליונה יוגדל משיעור של 44% לשיעור של 48% על הכנסה מסכום זה ואילך. כמו כן מוצע להגדיל את שיעור מס החברות ל-25%, חלף השיעור החל בשנת המס 2011 של 24% (ושיעור של 23% שהיה צפוי לפי המתווה שבחוק ההתייעלות לגבי שנת המס 2012).
המעשה שלנו עוסק בבני משפחה אשר היו החוכרים לדורות של נכס מקרקעין אשר בעליו הינה רשות הפיתוח, ואשר נוהל בידי מינהל מקרקעי ישראל, על פי חוזה חכירה לתקופה של 49 שנה. סמוך לפני סיום תקופת החכירה המקורית, בעקבות בקשה שהגישו לחידוש החכירה, קיבלה המשפחה דרישה לתשלום דמי היוון מאת ממ"י וזאת כתנאי לחתימת חוזה חכירה ל 49 שנים נוספות. המשפחה החלה לנהל מו"מ עם המינהל בקשר לכך. בתוך כך הגיעה תקופת החכירה המקורית לסיומה, אך המשפחה המשיכה להחזיק במקרקעין.
קרא עודביום 13.8.2012 התקבל חוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס, המהווה את תיקון מס' 195 לפקודת מס ההכנסה.
בין מטרותי של התיקון החדש לחוק ניתן למנות את רצון המחוקק להגדיל את היקף הכנסות המדינה ממסים. תחולתו של החוק הינה על הכנסות שהופקו החל מיום 1.1.2012 ואילך. במסגרת החוק הגדיל המחוקק את שיעורי המס החלים על הכנסתו החייבת של יחיד.
קרא עוד1. חברה החזיקה חשבון בבנק דיסקונט וחרגה ממסגרת האשראי שניתנה לה. חובה לבנק עמד על סכום גבוה. הבנק שלח לחברה ולמי שהיה מנהלה והבעלים של רוב ממניותיה מכתב דרישה לפירעון היתרה החריגה שבחשבון.
2. בינתיים קרסה החברה ומנכ"לה ברח לחו"ל. בעליה החדשים של החברה היו מעוניינים שהחברה תמשיך להתקיים ועל כן פנו לבנק והתחייב לעשות כל מאמץ על מנת שהחברה תמשיך להתקיים. בנוסף, ביקשו האחרונים להגדיל את קו האשראי לחברה באופן שיעמוד על חצי מליון ש"ח וכן הודיעו לבנק כי מאותה עת יתווספו הם למורשי החתימה בבנק.
במקביל, הודיעו הבעלים לבנק כי הם מתחייבים "לבדוק בחיוב לקיחת אחריות על החברה", כי הם "עומדים מאחרי החברה" וכן כי בכל מקרה של שינוי בעלות הם יודיעו לבנק מראש על כך וכן ידאגו שיתרת הח-ן תתאפס.
3. עם זאת, מלבד "המילים היפות" לא חתמו הבעלים החדשים על כתב ערבות או על מסמך דומה אחר.
4. בחלוף הזמן, חובה של החברה לבנק הלך וגדל ופניות הבנק לחברה עם העתקים לבעלים כי יפרעו את החוב לא נענו.
פלוני מבקש לרכוש שלד של בניין/נכס. ולצורך זה חותם על שני הסכמים: האחד, לרכישת השלד והשני, להשלמת בניית הנכס ע"י המוכר.
האם שני ההסכמים מגבשים עסקה אחת שמהותה מכר של הנכס בשוויו כגמור, או שמא הם מגבשים שתי עסקאות, האחת של מכר השלד והשנייה של מתן שירותי בנייה? האם פיצול ההסכמים הוא פיצול "מלאכותי" שיש להתעלם ממנו ומיתרון המס הטמון בו? - זוהי הסוגיה שבה נרחיב להלן.
קרא עודהלקוח לא משלם? חייבים לכם כסף? - מעתה תוכלו לעקל את כספי החייב מחשבון הבנק שלו, גם אם חשבונו הבנקאי ריק !! לכם נותר רק להוכיח כי לחייב ישנה מסגרת אשראי בבנק המובטחת בבטוחות כלשהן לבנק. כך לפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א בעניין אלבס.
קרא עוד1. ראובן החזיק במחצית ממניותיה של חברה וכן שימש כמנהלה. משנקלעה החברה לקשיים כלכליים, הגישו בעליה והעותר ביניהם, בקשה לפירוקה. ניתן צו פירוק, ולחברה מונה מפרק קבוע. במסגרת הליכי הפירוק, דרש המפרק מראובן לפרוע את חובו כלפי החברה. העותר טען כי עומדת לו זכות קיזוז בגין שני סוגי חובות שהחברה חייבת לו: האחד, חוב בגין שכר עבודתו בחברה; השני, חוב בגין ערבות שהוא נתן לחברה ולא קיבל אותה חזרה.
2. בית המשפט שדן בסוגיה עמד על התכליות העומדות בבסיס הסדר הקיזוז בחדלות פירעון, והדגיש כי אחת מתכליותיו החשובות של הסדר זה היא ההגנה על "נושיה הקטנים" של החברה. הצורך בהמשך קיומו של הקשר העסקי גם בתקופות של אי-יציבות כלכלית הוא המצדיק מתן "מעין בטוחה" זו בידיהם של אותם נושים אשר יוכלו לממשה בעת קריסתה של החברה.